בלאופרנקיש

 לפי מחקרים גנטיים עדכניים שנערכו באוסטריה, מצאו שהוריו הגנטיים היו  גואה בלאן Gouais Blanc ובשמו הגרמני  וויסר הוניש Weisser Heunisch וסבולזינה .Sbulzina אטימולוגית, עוד בימי הביניים הייתה חלוקה בין זנים "נעלים" לבין השאר, על ידי שימוש בסיומת Frankish  לזנים שנבדלו עקב איכותם מאחרים - הזנים המקומיים או במקרה הזה הזנים ה"הוניים". זאת בעקבות הרפורמה החקלאית של קרל הגדול. מקורו ממרכז אירופה ובכל מקום נקרא אחרת. בגרמניה הוא נקרא למברגר Lemberger  על שם העיר לימברג Limberg. בהונגריה הזן נקרא קאקפראנקוס Kekfrankos, כאשר Kek בהונגרית משמעו כחול, עדות לצבעם הכחלחל של הענבים. שנים רבות טעו וחשבו שהוא בעצם גאמה מבוז'ולה, ובבולגריה עד היום  קוראים לו Game. בצ'כיה באיטליה הוא נקרא פרנקוניה Frankonia, ובארץ המגף הוא גדל בעיקר בחבל פריולי, בסמוך לגבול הסלובני.

העלים שלו גדולים ורחבים ובעלי חמש אונות. האשכול גדול, עם צפיפות בינונית, בצורת חרוט. הענבים עצמם עגולים ובעלי צבע סגלגל. הוא מלבלב מוקדם יחסית, ולכן רגיש לקרה באביב. הוא מבשיל מאוחר ולכן זקוק לאקלים חם יחסית על מנת להגיע להבשלה מלאה. הקליפה שלו עבה, ובכך הוא עמיד יחסית למחלות, בעיקר רקבונות אשר אופייניים לאזורים לחים כדוגמת צפון בורגנלנד, סביב אגם נויזידלרזה. הוא בעל צימוח חזק. יכול להניב יבולים גדולים, ועל מנת לייצר יינות איכותיים כדאי לצמצם אותם. גם עקב איכות הענבים עצמם, וגם על מנת שהם יבשילו די הצורך, ולא יקבלו טעמים "ירוקים" ולא בשלים.

באוסטריה הוא  הזן השחור השני הכי נטוע אחרי צוויגלט, עם 2550 הקטר של כרמים, כאשר  רובם בבורגנלנד. יש לו טאנין נוכח, רמות חומצה גבוהות, צבע עמוק,  וטעמי פירות שחורים בעיקר דובדבן, אוכמניות, שזיפים ופטל. בדרום בורגנלנד נוכל לטעום ביין מאפיינים ייחודיים של תבלינים, פלפל שחור, ציפורן ואניס ואף טעמים אדמתיים, בניחוח עשבי תבלין המזכירים במעט את הגאריג garrigue שכה אופייני ביינות רון הדרומי בצרפת. בלאופרנקיש שימש גם בכמה הכלאות של כמה זני ענבים. המפורסם והפופולארי ביניהם הוא צוויגלט ,Zweigelt שנוצר בשנות ה 20 של המאה הקודמת על ידי הכלאה של בלאופרנקיש סיינט לורן. הענב זכה להצלחה והוא הענב הכי נטוע באוסטריה עם קרוב ל 6000 הקטר של כרמים.

בלאופרנקיש גדל בעיקר במרכז אירופה, בבלקנים ובגרמניה. נעשו כמה ניסיונות מעניינים גם באזור מדינת  וושינגטון בצפון מערב ארה"ב, שם הוא נקרא למברגר. באוסטריה הוא מגיע לשיא תפארתו, ובעיקר בבורגנלנד, שם הוא גדל במקומות שונים. בצידו המערבי של לייטהברג Leithaberg אשר מוגן מהשפעתו המחממת והלחה של נויזידלרזה, במרכז בורגנלנד  Mittelburgenland,  ובדרום בורגנלנד - איינזברג Eisenberg DAC. 

כרמי בלאופרנקיש באיננברג DAC

לבלאופרנקיש מופעים שונים בכל רחבי בורגנלנד, אשר מושפעים מתנאי קרקע שונים, ותנאים אקלימיים אחרים. כך נוצרים יינות שונים המאפיינים את הטרואר הייחודי של כל אזור ואזור. 

בלייטהברג הכרמים נמוכים יותר, והם גדלים על קרקע שהיא תערובת של גיר דומיננטי, צפחה וחימר. התנאים כאן מייצרים יינות מינרליים עדינים יותר ו"נדיבים" יותר. לעומת זאת  במיטל בורגנלנד הכרמים מעט גבוהים יותר , והקרקע היא על בסיס חרסית וחימר, אדמות "כבדות" אשר מייצרים יינות  "מלאים" יותר.

באייזנברג DAC ישנם תנאים ייחודיים ביחס לשאר חלקי בורגנלנד. הפרשי הטמפרטורה גבוהים יותר, ובכך מאפשרים לענבים לשמור על החומצה הטבעית שלהם. עונת ההבשלה כאן היא הארוכה ביותר, עם מעל      ל 2000 שעות שמש בעונה, מה שמאפשר הבשלה אופטימלית, תנאים אידיאליים עבור בלאופרנקיש. הריחוק שלו מנויזידלרזה והלחות של האגם, מייצר תנאים יבשים, אשר שומרים על בריאות הגפן. כמות הגשם היא הגבוהה ביותר, למעלה מ 700 מ"מ בשנה. גשם זה יורד בעיקר בסוף הסתיו ובחורף, כך אינו מפריע בבציר. הכרמים כאן הם הגבוהים ביותר, עם גבהים של למעלה מ400 מטר ולשיא של 480 מטרים סביב רכניץ Rechnitz.  יערות האורנים שמעלה הגבעות המקיפות את האזור שמצפון וממערב תורמת להגנה בפני תנאי מזג אוויר קשים ורוחות. התנאים הטופוגרפיים מייצרים המון מפנים שונים, ועל יד כך חלקות עם מיקרו אקלים שונה. הקרקעות מיוחדות אף הם, עם כמות גדולה של ברזל בקרקע, עם שילובים של צפחה וחרסית. זה יוצר מעין פסיפס של קרקעות אשר מייצר יינות מינרליים ומתובלים הייחודיים לאייזנברג.