המסע שלי לדיפלומה | שיטת ציונים ועלויות

כאן אולי המקום להתוודע לשיטת הציונים האנגלית שהיא שונה ממה שהורגלנו בבית הספר ובאוניברסיטה.

אינך מקבל ציון עשרוני או מ1-100. אתה מקבל ציון כתוב ולא במספר. הציון הגבוה ביותר נקרא "מעבר בהצטיינות יתרה". אחריו יש "מעבר בהצטיינות", ואחריו ציון "עובר". מתחתיו יש את הציון "נכשל". הציון הנמוך ביותר האפשרי הוא "נכשל ללא סיווג"

טבלת ציונים

כאשר נבחנים בD1 וD2 שהם יחידות הבסיס של הדיפלומה, הציון הוא רק של החלק העיוני. ביחידות 4 ו5, המעבר נקבע על ידי ממוצע משוקלל של שני החלקים. זה אומר שניתן אפילו לדוגמא להיכשל בחלק אחד - בתנאי שהממוצע שלך עובר. כל זאת בתנאי אחד: ה"נכשל" שלך צריך להיות נכשל "רגיל" ולא "נכשל ללא סיווג"  אם נכשלת ללא סיווג, הממוצע שלך לא רלוונטי - נכשלת בקורס ועליך להבחן על הכל מחדש. 

לעומת זאת, בD3 הציונים שמקבלים הם בנפרד. זה אומר שאפשר לעבור לדוגמא את הבחינה הכתובה ולהיכשל בטעימות, ובמועד ב' לחזור רק על המבחן שנכשלת בו,  ולא על הכל. אבל כאן אם נכשלת "ללא סיווג" באחת מן הבחינות, עליך לחזור על שתיהן.

מה בנוגע לעלויות?   

לימודים בחו"ל מייקרים מאוד את הלימודים. טיסות מרובות, שהיה, זמן וכמובן בילויים קניות וכד'. מאידך זה די כיף לנסוע ללונדון ולחוות את החוויה. דרך אגב לא חייבים רק בלונדון. יש כאלה שלומדים באתונה, יעד קרוב יותר וזול יותר. מעבר לכל ההוצאות הנלוות, מחיר הלימודים עצמם הוא 3300 פאונד לשני הסמסטרים. המחיר הזה אינו כולל תשלומים על מבחנים חוזרים,  אם ישנם כאלה. המחיר למבחן חוזר הוא 130 פאונד ליחידות הבסיס ומגיע עד ל 500 פאונד לD3. צריך גם להדפיס את הספרים אם אינך לומד דיגיטלית, לחשב את מחירי היינות לטעימות, נסיעות בתוך הארץ ועוד כהנה וכהנה.

בתיאור הקורס כמתו את השעות הדרושות לטענתם להשקיע על מנת לצלוח את המשימה. בתכלס? מנסיוני זה הרבה יותר ממה שהם מתארים. גם בגלל השפה אבל לא רק.